פסק-דין בתיק עת"מ 49332-11-11

1.                 סירובו של הממונה על המחוז, למנות את העותר 1, מר יוסי כשכאש, (להלן: "העותר") כחבר המועצה המקומית מצפה רמון, מטעם סיעת "פ", הוא בסיס העתירה שבפני. העתירה של  העותרת 2 ענינה המשך כהונתו של יצחק זרגרי כחבר המועצה, אף שפוטר, משלא הגיע לישיבות, או לחילופין על מינוי חבר מועצה אחר תחתיו.

בדיון בעתירה מיום 18.12.11 הודיעו באי כוח הצדדים כי מאז הגשת העתירה מונה מר ולדימיר קוסטיוקובסקי כחבר מועצה מטעם סיעת 'יחד'. אי לכך, עתירתה של העותרת 2 התייתרה, ונותר לדון בעתירתו של העותר 1.

רקע עובדתי

2.                  סיעת היזמים והתיירנים 'פ' (להלן- סיעת 'פ') זכתה במנדט אחד בבחירות למועצה המקומית מצפה רמון בשנת 2007. את מקומו של חבר המועצה מטעם הסיעה מילא תחילה מר אורי טאג'ר, ולאחר פרישתו מונה לתפקיד זה מר יוחאי דרומי, אשר התפטר מתפקידו ביום 25.7.11. בעקבות ההתפטרות ולאחר שיתר חברי הסיעה, המופיעים ברשימת המועמדים ויתרו על זכותם לכהן במועצה, הוצע העותר, אשר כיהן כמזכיר הסיעה ולא היה מועמד למועצה, כחבר מועצה.

ביום 31.7.11 שלח מר יוחאי דרומי, חבר המועצה הפורש,  דיווח על החלטתה של ישיבת סיעת פ' לראש מועצת מצפה רמון, הגב' פלורה שושן (להלן- ראש המועצה) ולממונה על המחוז במשרד הפנים, מר אבי הלר (להלן- הממונה). מכתב נוסף המדווח על החלטה זו נשלח לראש המועצה ולממונה ביום 21.8.11.

הממונה על הרשויות ממקומיות במחוז דרום, גב' מרגלית אשכנזי, השיבה לעותר ביום 4.9.11 כי המועצה תפעל בהתאם לסעיף 106 לצו המועצות המקומיות. העותר, אשר תשובה זו נראתה בעיניו מעורפלת יתר על המידה, שב ופנה ביום 11.9.11 לממונה וביקש ממנו לאשר מינויו כחבר המועצה. כמו כן פנה העותר ביום 19.9.11 למפקח הארצי על הבחירות בבקשה לקדם את מינויו כחבר במועצה ובהמשך, ביום 9.10.11, פנה שוב אל הממונה שימנה אותו באופן מיידי לתפקיד חבר מועצה.

3.                   המועצה הביעה התנגדותה למינוי. במכתבו של עו''ד גיא ממן, היועץ המשפטי של המועצה, אל הממונה מיום 11.10.11 הביאה המועצה לידיעתו של הממונה כי ביום 10.3.11 הורשע העותר בעבירות של סחיטה באיומים ובעבירה על חוק הגנת הפרטיות במסגרת ת.פ. 4058/07 בבית משפט השלום בבאר שבע.

כמו כן, הביאה המועצה לידיעת הממונה כי נגד העותר תלוי ועומד כתב אישום נוסף, המייחס לו עבירות של הטרדת עד, איומים, תקיפת עובד ציבור, מעשה פזיזות ורשלנות, היזק בזדון והפרת הוראה חוקית (ת.פ. 2133/08 בית משפט השלום, באר שבע). במסגרת אישום זה אף נאסר על העותר להכנס למשרדיה של ראש המועצה ושל מזכירת המועצה.

4. ביום 30.10.11 כתב עו''ד ז'ורבסקי, מטעם המפקח הארצי על הבחירות,  לממונה כי על אף התנגדות המועצה, אין עילה חוקית למנוע מינויו של העותר כחבר מועצה.

לאחר מכתב זה, נשקלה הסוגיה שנית והוחלט על ידי הממונה כי לנוכח הרשעתו של העותר אין מקום למנותו כחבר מועצה. החלטה ברוח זו נשלחה ביום 23.11.11 לסיעת פ' והסיעה נתבקשה להציע מועמד אחר תחת העותר. מכתב זה הגיע לעותר רק ביום 29.11.11, בעת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני שיאסור את כינוס המועצה, צו שהתבקש במסגרת העתירה, שהוגשה ביום 27.11.11.

טענות הצדדים

5.                  העותר, הוצע לתפקיד על ידי הסיעה ועל פי  סעיף 106(ב) לצו המועצות המקומיות (א), תשי''א- 1950 (להלן- הצו), יש למנותו כחבר מועצה, משאין ברשימת המועמדים של הסיעה אדם שימלא את המקום שהתפנה במועצה.

העותר מדגיש כי הרשעתו אינה סופית והיא ניתנת לערעור, ובית המשפט טרם גזר את דינו, ומשכך עדיין לא הוכרע, שבעבירה שביצע יש קלון. על פי סעיף 101(7) לצו, פסול לכהן כחבר מועצה רק מי שפסק הדין כנגדו נעשה חלוט ואשר בית המשפט קבע כי יש בעבירה שהורשע בה משום קלון. על כן, כשיר היה לכהן כחבר מועצה, לו נבחר כדין. מכיוון ששיקול הדעת שניתן לשר הפנים בישום סעיף 106(ב) הינו מצומצם ביותר, אין שר הפנים יכול למנוע מינויו של העותר.

6.                 המדינה טוענת כי על שר הפנים להפעיל שיקול דעת מנהלי רחב בבואו לישם סמכויותיו הקבועות בסעיף 106(ב) לצו, ובין היתר, במכלול השיקולים הרלוונטיים למינוי עליו לשקול גם הרשעתו בפלילים של העותר. במיוחד, שעה שהעותר לא היה מועמד בבחירות ולא נתנה לציבור הזדמנות להחליט האם לבחור בו על אף הרשעתו בפלילים אם לאו.

המדינה הפנתה לשורת פסקי דין בהם נקבע על ידי בית המשפט העליון כי הוראות חוק שעניינן פסלות כהונה, אין בהן לשלול הפעלת שיקול דעת ופסילת מועמד, שאיננו נופל לגדרי הוראות החוק הרלוונטיות. על הרשות להקפיד על נורמות התנהגות שלטוניות ראויות על מנת לשמר את אמון הציבור בה. בנסיבות אלה, אין מקום למנות אדם שהורשע, זה מקרוב, כחבר מועצה ברשות מקומית, גם אם הרשעתו איננה סופית, שכן מינוי שכזה עלול לפגוע באמון הציבור ברשות השלטונית.

7.                  המועצה סבורה, אף היא, כי על שר הפנים להפעיל שיקול דעת מנהלי רחב בבואו להפעיל את סמכותו על פי סעיף 106(ב) לצו, ובמסגרת זו חובה עליו לתת משקל להרשעתו בפלילים של העותר. עם זאת, מדגישה המועצה כי הסמכות למינויו או אי מינויו של העותר, אינה בסמכותה.

דיון

8.                  השאלה העומדת לדיון היא - האם ראוי כי העותר, אשר הורשע בשתי עבירות של סחיטה באיומים ועבירה של פגיעה בפרטיות ואשר כתב אישום נוסף תלוי נגדו  - בגין עבירות של הטרדת עד, עבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין התשל"ז-1977, איומים,  עבירה לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל, תקיפת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 381 (ב) לחוק הנ"ל, מעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(1) לחוק הנ"ל, היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל והפרת הוראה חוקי, עבירה לפי סעיף 287 לחוק הנ"ל -  יכהן כחבר מועצה, במועצה בה מכהנים 9 חברים בלבד במינוי של שר הפנים. כפועל יוצא, יש לבחון השאלה האם נתונה לשר הפנים הסמכות שלא למנות העותר כחבר מועצה, כאשר הוא סבור שהמינוי אינו ראוי ויהא במינוי זה כדי לפגוע באמון הציבור ברשות השלטונית.

העותר הורשע, כאמור, בת.פ. 4058/07 בכך שבמסגרת מאמציו לאסוף חומר מפליל כנגד ראש המועצה ובעלה, סחט באיומים את ראש לשכתה של ראש המועצה (להלן- המתלוננת) ואיים עליה כי אם לא תסייע בידו יספר לציבור אודות הקשר הרומנטי שניהלו בעבר; כמו כן איים עליה כי "יפיל אותה" וכי יפגע בהוריה ובילדיה. העותר אף הגיע למשרדה של המתלוננת במועצה, השמיע באוזניה הקלטה של שיחה ביניהם ואיים עליה כי יפרסם את ההקלטה אם לא תשתף עימו פעולה, על כן, הורשע העותר בשתי עבירות של סחיטה באיומים. בנסיון לאסוף מידע אודות המתלוננת, העותר העסיק חוקר פרטי שעקב אחריה ועל כן הורשע בפגיעה  בפרטיות.